חוק יסוד: הפרדת דת מהמדינה – זו לצד זו

284 מדינת הישראלים למצוות חדל להיות פרי יראה או בחירה והפך לציות הכפוף לפחד מעונש או מקנס . במקום שהדת תתעצם מתוך אמונה, היא הפכה לשדה של מוקדי שליטה וכוח . כך נוצר מבנה טעון ומתוח שבו הדת אינה מצליחה להיות דת, והמדינה אינה מצליחה להיות מדינה . תוצאות מלחמת ששת הימים הוסיפו נדבך חדש ומורכב למתח שבין דת למדינה, נדבך שלא היה קיים קודם בקרב חלקים מן הציבור : המתח הגאולי . עם כיבוש יהודה ושומרון והמקומות הקדושים, ראה הזרם הדתי לאומי באירועי המלחמה אות משמים לפעמי הגאולה . אם הקמת המדינה נתפסה בעיניהם כאתחלתא דגאולה, הרי שששת הימים התקבלה כפעמי משיח . מכאן ואילך הלכה ונקבעה תאולוגיה פוליטית שהגיבה להיסטוריה לא כאירוע אנושי, אלא כהוכחה לתוכנית אלוהית . תפקידה של המדינה, לפי סדר הדברים החדש, לא היה רק ריבונות מדינית המטפחת את השגשוג והביטחון של האזרחים, אלא גם ובעיקר להיות מכשיר במימוש תוכנית גאולה שמחייבת התיישבות בכל מרחבי הארץ ההיסטורית . ברגע שהארץ הפכה לקדושה יותר מן המדינה, הפכה המדינה עצמה לאמצעי בלבד, לא לביטוי של ריבונות אנושית, אלא לכלי בדרך לגאולה . עם השנים הלך המתח הגאולי והתעצם ...  אל הספר
המכון למחשבה ישראלית