ד. הכרה בין־לאומית בישראליות

ישראל מדינת הלאום הישראלי 267 לאומיות והשתתפותה של ישראל בארגונים עולמיים מתייחסות אליה כאל ישות מדינתית ריבונית, המחויבת לחוק הבין לאומי ולהסכמים החלים על מדינות לאום מודרניות . במסמכים הרשמיים של האו"ם, של האיחוד האירופי ושל ממשלות העולם, ישראל מוכרת כמדינת ישראל, ללא הבחנה אתנית פנימית בין אזרחיה . בהתאם לכך, כאשר נחתמים הסכמי שלום, הסכמים כלכליים או בריתות ביטחוניות, הם נחתמים עם הישות הפוליטית הריבונית הקרויה ישראל . כך היה בהסכם השלום עם מצרים בשנת ,1979 בהסכם השלום עם ירדן בשנת ,1994 ובהסכמי אברהם משנת 2020 שנחתמו עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו . בכל המקרים הללו, ההתקשרות נעשתה מול מדינה ריבונית שוות מעמד, ולא מול מדינה המוגדרת על בסיס זהות אתנית או דתית . גם הסכמי הסחר של ישראל עם האיחוד האירופי, ובראשם הסכם האסוציאציה משנת 1995 היוצר זיקה מוסדית וכלכלית עמוקה אך לא חברות מלאה, מבוססים על ההכרה בישראל כמדינה ריבונית בעלת זהות משפטית ברורה . הסכמים אלה נשענים על מחויבות לכללי הסחר הבין לאומי ולמערכת חוקים אזרחיים אחידים החלים על כלל אזרחי המדינה . מדינות העולם אינן מקי...  אל הספר