238 מדינת הישראלים דרך להביע את חייהם כאן . כך נוצרה מוזיקה שאיננה יכולה להיות משויכת לאירופה לבדה ולא למזרח התיכון לבדו, אלא למרחב ישראלי שצמח מבין שני הקטבים ויצר לשונו המוזיקלית הייחודית . תהליך זה ברור במיוחד בדמויות מרכזיות של המוזיקה הישראלית . אהוד בנאי, למשל, שוזר ברוק המערבי את המקצב והמנגינה של מסורת איראנית משפחתית, אך אצל בנאי אין קישוט מזרחי על גבי רוק אלא צורת חיים מוזיקלית, שבה רחוב תל אביבי וסמטה ירושלמית פוגשים זיכרון פרסי עמוק ומפיקים קול ישראלי אחד . ברי סחרוף, שנולד לתרבות רוק מערבית אלטרנטיבית, פנה בשנים האחרונות לעולם הפיוטים ושירת הקודש של יהדות ספרד . הביצוע שלו לפיוטים של רבי אבן גבירול או יהודה הלוי אינו ניסיון "להחזיר עטרה ליושנה" אלא פעולה יצירתית מודרנית שבה גיטרות חשמליות, אלקטרוניקה ושירה מסורתית מתמזגות לכדי סגנון שאין לו ז'אנר ברור, אך יש לו זהות תרבותית מובהקת – ישראלית . אותו מהלך ניכר גם בפרויקט של עידן רייכל, אשר כינס סביבו קולות ושפות מארצות מוצא שונות : אתיופיה, תימן, מרוקו ודרום אמריקה . לא היה מדובר בפולקלור, אלא באפשרות אומנותית לתרגם את הרב תר...
אל הספר