שפה ישראלית

234 מדינת הישראלים הישראלית איננה המשך ישיר של העברית המקראית או המשנאית, אלא שפה קריאולית שהתפתחה מתוך מגע בין עברית מתוכננת לשפות האם של הדוברים : יידיש, רוסית, פולנית, ערבית ועוד . תהליך הקריאוליזציה יצר זהות לשונית חדשה, המשקפת את הרב תרבותיות, המתח והחדשנות של החברה הישראלית, תוצאה של מגע בין שפות, והיא מהווה תוצר תרבותי ייחודי של מדינת ישראל . בתוך כך, הישראלית איננה רק כלי לתקשורת, היא ביטוי יום- יומי של התרבות הישראלית עצמה : של צורות החשיבה, סגנונות השיח, מבני הזהות והמארג החברתי המורכב שנוצר כאן . השפה, במובן זה, היא לא אמצעי בלבד, היא אחד המנגנונים המרכזיים שבאמצעותם מתהווה הזהות המדינתית של החברה הישראלית . השפה איננה רק כלי להעברת מידע, היא מנגנון יסוד של תודעה, וכך מעצבת את האופן שבו אדם תופס את העולם, את עצמו ואת זולתו . כפי שכתב לודוויג ויטגנשטיין : "גבולות לשוני הם גבולות עולמי" . מי שמדבר ישראלית – עברית יום-יומית, מעורבת, חיה, הכוללת ביטויים, הקשרים וסימנים מקומיים – איננו רק מתקשר . הוא פועל בתוך מערכת משמעות משותפת, המשקפת קודים תרבותיים מקומיים ודפוסי הבנה קולקטיב...  אל הספר