210 מדינת הישראלים מרחב מדינתי אחד, פועלים תחת אותם חוקים ומושפעים מאותה מציאות . הם עוברים בדיקות ביטחוניות בנתב"ג, נוסעים לחו"ל עם דרכון ישראלי ומגדירים עצמם מול העולם קודם כול כישראלים . מחוץ לגבולות המדינה, איש אינו שואל אם הם דתיים או חילונים, מזרחים או אשכנזים . הם נתפסים כישראלים . פרדוקסלית, דווקא בתוך המדינה קיים עיוורון כלפי זהות זו . במקום להכיר ביסוד המשותף, רבים מעדיפים להגדיר עצמם על בסיס שבטי : כיהודים ולא כישראלים, כערבים ולא כאזרחים, כדתיים או חילונים לפני היותם בני הלאום הישראלי . הזהות המדינתית נדחקת מהמרכז כאילו היא שכבה משנית או תחפושת שנכפתה על עם מפוצל . אך אין מעשה פטריוטי יותר מההכרה כי הזהות הפוליטית הראשונית היא זהות המדינה . להצהיר אני ישראלי אין פירושו למחוק זהויות פרטיקולריות, אלא להכיר במציאות מדינתית אחת שבה אנו חיים . לעיתים נעשה ניסיון לצמצם את הישראלי למישור אנתרופולוגי בלבד, כטיפוס חברתי או דימוי תרבותי, ובכך להפקיע ממנו את הממד הריבוני . בתרבות הפופולרית ובשיח האקדמי הישראלי מופיע פעמים רבות הישראלי המצוי כמושא תצפית ולא כסובייקט פוליטי כאילו הישראל...
אל הספר