ו. מדינה יהודית דמוקרטית

התגלגלות הזהות של מדינת ישראל 183 של המדינה או המסיתות לגזענות . לפי תיקון זה, נפסלה תנועת כך ב- ,1988 ובג"ץ אישר את ההחלטה . באותו עשור נפסלה גם הרשימה המתקדמת לשלום, בראשות מוחמד מיעארי, בטענה שהיא שוללת את אופייה היהודי של המדינה, אך בג"ץ התיר לה להתמודד מחוסר ראיות לפעולה אלימה . כך התברר – דרך שני קצוות אידאולוגיים – כי ועדת הבחירות סימנה שני יסודות בסיסיים בזהותה של מדינת ישראל : יהדות ודמוקרטיה . שלילת אחד מהם עשויה לשלול את הלגיטימציה להשתתפות בזירה הפוליטית . זהות המדינה עברה אפוא תהליך של הבהרה : ממטען לאומי עמום לתבנית מחייבת . הזהות היהודית דמוקרטית, שבעבר הייתה סיסמה כללית, הפכה למסגרת רעיונית מובהקת – תנאי סף להשתייכות אל הגוף הפוליטי של המדינה . המושג מדינה יהודית דמוקרטית היה למעשה ניסיון לאחות, באמצעות מקף, מגמות היסטוריות שמשכו את המדינה לכיוונים סותרים . מחד, זינוק הכוחות המאתגרים את הדמוקרטיה : העלייה של המתנחלים והחרדים ככוחות משמעותיים בפוליטיקה הישראלית והשפעתם שהלכה וגדלה, אם באמצעות חקיקה דתית אם באמצעות התנחלויות ביהודה ושומרון ; פרשות שחיתות פוליטית ושלטונית ...  אל הספר
המכון למחשבה ישראלית