ב. תאולוגיה א־פוליטית גלותית

148 מדינת הישראלים כהודאה מרומזת באי יכולתם של היהודים להחזיק בריבונות מדינית . מתוך ההבנה כי ריבונות מובילה לאסון, התגבשה תפיסה שכוננה חיים יהודיים גלותיים הנשענים על תודעת מיעוט המחזיק בציפייה משיחית עתידית, במקום על יוזמה פוליטית פעילה . כך נוצרה התאולוגיה הא-פוליטית לא רק כתוצאה של הכישלון המדיני בבית שני, אלא גם כאמצעי שנועד למנוע אסונות פוליטיים דומים בעתיד . מקורה של התודעה הא-פוליטית היא בפרשנות מקראית . המדרש על שלושת השבועות, המבוסס על הפסוק החוזר על עצמו בשיר השירים – "הִש�ְבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּש�ָלִַם אֶל-תָּעִירוּוְאֶל-תְּעֹרְרוּאֶת-הָאַהֲבָה עַד ש�ֶתֶּחְפָּץ" – פורש כציווי תאולוגי המסדיר את יחסי העם וההיסטוריה . לפי מדרש זה הושבעו ישראל לאחר חורבן הבית כי : 'לא לעלות בחומה', כלומר איסור על יוזמה ריבונית ועל הקמת בית לאומי בכוח ; "לא לדחוק את הקץ", איסור על פוליטיזציה של הגאולה ועל ניסיון לשלוט בהיסטוריה ; "לא למרוד באומות", חובת קבלת מרות שלטון זר וכינון תודעה של מיעוט . שלוש השבועות יצרו תשתית רעיונית שלפיה ההתערבות האנושית במהלך הגאולה אסורה והשאיפה לריבונות פ...  אל הספר
המכון למחשבה ישראלית