מבניין אומה להפרטת זהות

58 מדינת הישראלים פיננסיים ואינטרסים כלכליים גלובליים מערערים על כוחן של מדינות ריבוניות לנהל את כלכלתן באופן עצמאי . הגבולות הלאומיים שהגדירו בעבר את המסגרת הכלכלית הפכו להיות מחוררים יותר, והזהות הלאומית, שבעבר הושתתה על השתייכות כלכלית משותפת, נתונה עתה לתחרות מול זהויות פרטיקולריות, מגזריות, ואף חוץ מדינתיות . מדינות רבות מוצאות עצמן מתמודדות עם הדילמה : האם לשמר מדיניות כלכלית המעניקה עדיפות לאינטרסים לאומיים גם במחיר של האטת הצמיחה, או להיפתח לכלכלה העולמית גם במחיר של פגיעה בריבונות הכלכלית והתרבותית ? בישראל, שאלת הזהות הלאומית כרוכה בתהליכים היסטוריים ייחודיים, אך גם היא לא חומקת מן הדינמיקה הכללית שתיאר אנדרסון . אתוס הלאומיות הציונית, שביקש לכונן מדינת לאום יהודית ריבונית, לא היה רק ביטוי לרעיון פוליטי או דתי, כי אם התבסס והתמקד בתהליך כלכלי חברתי שנועד לבנות מחדש חברה יהודית בעלת מוסדות משלה . מערכת החינוך הממלכתית, השירות הצבאי והקמת תשתיות כלכליות ארציות עיצבו את זהותה ויצרו תודעה לאומית משותפת, שאיחדה אוכלוסיות מגוונות . זאב שטרנהל הוסיף ממד חשוב להבנת התהליך, והראה כי ר...  אל הספר