בין אזרחות לאתניות

56 מדינת הישראלים מהגרים לתוך התרבות הצרפתית, ובתפיסה שהשפה הצרפתית היא מרכיב מחייב בזהות הלאומית . לעומת זאת, גרמניה, על אף היותה דמוקרטיה ליברלית, נוטה לתפיסה אתנית יותר של לאומיות, שבה הזהות הלאומית כרוכה בשייכות היסטורית ותרבותית . עד סוף המאה העשרים, האזרחות הגרמנית ניתנה כמעט אך ורק למי שנחשב לחלק מהעם הגרמני מבחינה אתנית, על פי עקרון זכות הדם ( jus sanguinis ) , שהבדיל בין אזרחי גרמניה למהגרים, גם אם חיו במדינה במשך דורות . רק בשנים האחרונות נעשו שינויים בחוקי האזרחות שאפשרו לילדי מהגרים להפוך לגרמנים, אך גם כיום ההגירה וההתאקלמות החברתית נותרו נושאים שנויים במחלוקת . ההבדלים בין צרפת לגרמניה אינם רק תוצאה של החלטות משפטיות, אלא משקפים תפיסות עומק שונות לגבי תפקידה של המדינה בעיצוב הזהות הלאומית – האם היא מסגרת פוליטית שוויונית לכל אזרחיה, או שמא היא ביטוי להיסטוריה ולתרבות של קבוצת הרוב ? 7 כדי לנסח תפיסת זהות מאוזנת למדינת ישראל, ניתן לשאוב השראה מהמודלים של צרפת וגרמניה אך לעצבם בהתאם למציאות המקומית . ישראל זקוקה לתפיסה שבה המדינה אינה רק מדינת לאום אתנית, אך גם איננה מדינת ...  אל הספר