ב. המדינה כאורגניזם חי

44 מדינת הישראלים מגלמת את הרוח ההיסטורית שבתוכה נוצר, את התודעה שממנה נובעים ערכיו, שפתו והבנתו את עצמו . כשהמדינה היא ישות אתית חיה, גם האדם החי בתוכה נושא חלק ממטענה – הוא אינו רק תושב או נתין, הוא נציג של רוח גדולה ממנו, של סיפור מתמשך שהוא ממשיך לכתוב . זהות זו מטעינה את האדם במשמעות מטאפיזית החורגת מכאן ועכשיו, מעניקה לקיומו האזרחי ממד של שליחות, ומקשרת אותו אל שרשרת הזמן ההיסטורית והתרבותית שאליה הוא שייך . מכאן נגזרת משמעות הרוח : התרבות היא היסוד שעליו נשענת זהותה של המדינה, עמוד השדרה של קיומה . זהות מדינתית איננה תולדה של חוקים או הסכמות פוליטיות, אלא של תרבות משותפת – אותה מערכת של מנהגים, סמלים, רעיונות וזיכרונות קולקטיביים שמעניקה לחיים הפוליטיים נשמה . כשם שאין גוף ללא רוח, כך אין מדינה ללא תרבות . חוקים ומשטרים הם קליפה ריקה אם אינם נטועים בקרקע התרבותית שמעניקה להם תוקף ומשמעות, אותה תחושת שייכות שמאפשרת לישראלים לראות בעצמם לא רק אוסף יחידים, אלא קהילה אחת בעלת סיפור וזהות . הגל ראה באומות ישויות תרבותיות עוד לפני שהן ישויות פוליטיות . הזהות המדינתית, לשיטתו, נובעת מה...  אל הספר