א. מדינה כחוזה חברתי

28 מדינת הישראלים הסדירו את החיים של קהילות הציידים ומהמלקטים . אולם, הרצון להתכנס יחדיו תחת קהילה פוליטית אחת, מדינה, נבע מהצורך להסדיר את יחסי הקניין שנוצרו בעקבות המהפכה החקלאית והפיכתה של הציוויליזציה האנושית לנייחת, סביב שדות חקלאיים . חוקי הטבע לא ענו על הצרכים של הציוויליזציה החקלאית, וכך נולדו הציוויליזציות המחוקקות – שלהן היה מחוקק וכוח אכיפה – במצרים, מסופוטמיה וסין . במידה רבה, ניתן לראות את יציאת מצרים ורגע מתן תורה כביטוי לתופעה אנושית רחבה באותה העת של יצירת ציוויליזציות משפטיות המבוססות לא על משפט הטבע, אלא על משפט שמחוקק האדם . במאמר השני על הממשל המדיני ( 1689 ) , לוק מדגיש כי המעבר ממצב טבעי ( חיים בטבע ) למצב מדיני ( חיים במדינה ) מחייב שני תנאים : האחד, אמנה חברתית שבה מוסכמים על ידי חברי הקהילה הפוליטית, המדינה, התנאים לקיומם של חיים משותפים . מאוחר יותר, רעיון זה יתפתח למה שנקרא חוקה . והתנאי השני, שבמעבר ממצב טבעי למצב מדיני עוברות יחד עם כל אדם זכויותיו הטבעיות – כבוד האדם, חרות, וקניין פרטי – שאף ממשל מדיני אינו יכול להפקיע או לפגוע בהן, שהרי הם ניתנו לאדם על י...  אל הספר