פרק ראשון: מהי זהות מדינה?

26 מדינת הישראלים עד המאה ה- 18 מדינות לא נתפסו כמוסדות עצמאיים, הן נחשבו להמשך ישיר של המלך או הקיסר . זהות המדינה הייתה כרוכה בזהותו של השליט, והיא שימשה ביטוי לרצונו ולסמכותו . הכוח הפוליטי נבע מתפיסה דתית של "הזכות השמיימית של המלכים", שלפיה שליטים אינם רק בני אדם, כי אם נציגים של הסדר האלוהי . הם נמשחו בשמן, קיבלו את ברכת אנשי הדת, והציבור ראה בהם אב ומגן, מי שמגלם בגופו את המדינה עצמה . מאז המאה ה- 17 החלה להתרקם תפיסה חדשה : המדינה לא זוהתה עוד עם אדם יחיד, אלא הובנה כישות נפרדת בעלת קיום עצמאי . היא חדלה להיות נחלתו האישית של שליט, והפכה למבנה פוליטי שמתקיים בזכות קשרים חברתיים והיסטוריים . שני הוגים מרכזיים השפיעו על השינוי הזה : ז'אן-ז'אק רוסו ופרידריך הגל . רוסו, הפילוסוף שהשפיע עמוקות על המהפכות הרפובליקניות בארצות הברית ובצרפת, ניסח את רעיון החוזה החברתי, שלפיו המדינה היא יצירה של אזרחיה ונועדה לאפשר חיים משותפים המבוססים על חירות, שוויון והסכמה . הגל, הפילוסוף שעיצב את תפיסת המדינה וההיסטוריה בגרמניה, ראה את המדינה כישות חיה ומתפתחת, חלק מתהליך היסטורי שבו הרוח הלאומית וה...  אל הספר