234 מ ה ע ו ל ם ה מ כ ו ש ף א ל ה ז מ ן ה מ כ נ י וכדומה ) , ולא ניתן לו דבר בחזרה, וזאת בדיוק כיוון שאין “דבר“ לתת לו . הרעיון של סתימת פערי עומק קונקרטיים בתיאוריות מופשטות פשוט חסר מובן בהקשר הפילוסופי . מי שרק “שמע“ על התהליך ממוריו או למד מספריו ולא עבר בעצמו תהליכים דומים, מי שאינו מאומן בחקר ובזיהוי של מניעים ותמונות עומק, ירגיש כאילו נדחה בְּקש . כפי שהציע ויטגנשטיין, אפשר לנסות להסביר לאנשים אלו שהם מגינים על מגדלי קלפים שלא “החזיקו“ דבר, כפי שאף כלל מופשט אינו תומך ביכולת לעקוב אחר כללים . רק פעילות סדירה בהתאם לאופן משותף מסוים של ביצוע החוזר על עצמו באותה דרך, היא התומכת ביכולת המעקב אחר כללים בהקשרים שונים . ואולם גם זה עלול להיכשל לעיתים, ואז אין ביכולתנו לומר אלא שמדובר במזג ובאופן ראייה שאפשר להיות אטומים כלפיהם או לסרב להם, ואם לא נוכל להראות אחרת — לא נשכנע איש . במובן זה, הפילוסוף המוצלח אמור להיות מסוגל לחלץ את התמונה מצורת הביטוי של הדובר . הוא אמור להיות מסוגל למקמה כחלק מחיים מסוימים בתרבות מסוימת, להיות מסוגל להראות כיצד נוצרה והתגבשה, ואז להראות למשוחח שלמעשה ה...
אל הספר