114 מ ה ע ו ל ם ה מ כ ו ש ף א ל ה ז מ ן ה מ כ נ י 18 שכן לדעתם, על הפילוסופיה להידמות כמה שיותר למדע, מהידוע . מה שמבחינתם דרש ויתור על קשרי הגומלין בין הנפש והעולם, למשל, ויתור על רעיון המוחלט, שאינו נוכח באופן ניכר לא ביודע ולא בנודע . התמונה שכיכבה במודעותם הייתה יוּמיאנית . כאמור, היא מילאה את העולם בממשות וידע דיסקרטיים . ראסל ומור ראו את הפילוסופיה, כמו גם את המדע, כמגלים ממשות נבדלת לגמרי, וכיצרנים של ידע הנבנה באופן פרגמנטרי — פיסה אחר פיסה, כשההסתכלות מחליפה ספקולציה . שוב, ניתן לראות כיצד משפיע דימוי העולם המודרני כמערך עצמים נבדלים שיחסיהם היחידים הם סיבתיים ומכניים . כאן אפשר לשים לב להתאמה בין תמונה זו לראיית האדם כמכונת חישוב רציונלית או כמְתפעלת סמלים, מודל שהוצג קודם תחת הכותרת הנפש הייצוגית-חישובית . הצד השווה בתפיסות הללו הוא הצגת האדם כיצור המְּתפעל ייצוגים נבדלים ומצרפם זה לזה לכדי יצירת תמונה מדויקת יותר של חתיכת ממשות נבדלת בעולם . כאמור, עמדה זו מאפיינת גם את הגותו של אחד הפילוסופים האוקספורדים המשפיעים באנגליה בשנות ה- ,30 אלפרד ג'ולס אייר . מפתחהּ ומפיצהּ המרכז...
אל הספר