92 מ ה ע ו ל ם ה מ כ ו ש ף א ל ה ז מ ן ה מ כ נ י אמביוולנטיים השוכנים בדברים, בצמחים ובחיות, שנתפסים גם הם במידת מה כסובייקטים אנושיים . משמעות מוסרית אינה עוד בדברים אלא רק בבני 35 אדם, הנתפסים כנפשות נבדלות . האדם כמרכז של חירות ותבונה יהפוך אחרי הרנסנס, הרפורמציה וההשכלה למרכז של יצירה עצמית ספונטנית ומקורית, המושגת דרך ביטוי 36 התחברות תפיסת האדםעצמי ייחודי . עמדה ששיאה ברומנטיקה המוקדמת . כמעניק משמעות יחידי במקביל לגישה אינסטרומנטלית לטבע מולידה את גרעינו של האדם הקאנטיאני היצירתי . הדימוי של האדם כמקור המשמעות נמצא גם מאחורי העל-אדם הניטשיאני, האדם היצרני המרקסיסטי . דימוי זה נמצא גם מאחורי התודעה הבודדה השוללנית, הלכודה בעולם האובייקטיבי-טבעי והחברתי-מחפיץ של סארטר . אייריס מרדוק טוענת כי פילוסופים אנליטיים, כמו גם הוגים קיומיים, מגלים מחויבות לתמונת האדם-אֵל הסיינסטיסטית והפוסט-מודרנית, אדם שלכאורה יכול לברוא 37 עצמו ככל העולה על רוחו . צ'רלס טיילור, בספרו מקורות העצמי, מאפיין את שני היבטיו המרכזיים של העצמי המודרני ( היצירתי-אותנטי והתבוני-מכשירי-תועלתני ) כנמצאים במתח פנימי ...
אל הספר