המשותף לניסיון התרבותי היהודי והיווני

82 מ ה ע ו ל ם ה מ כ ו ש ף א ל ה ז מ ן ה מ כ נ י מהטקסטים המקראיים הופך האל לבעל חרדה מתמדת לדמותו הרבגונית, בדומה לכל פרט אנושי . הממד האלוהי אינו מתייחס עוד לבני שושלת עליונים בלבד, כמו בבבל או במצרים, מעתה הוא אוניברסלי, וכל בני האדם 17 אצל אפלטון ואריסטוקשורים בו וזוכים למעמדם האנושי הכללי בזכותו . מדובר באידיאות, או בצורות הטהורות הנוכחות או משתקפות איכשהו בטבע . ואילו בספר בראשית מוצג האל כבעל אישיות, שבלתי-ניתן למיצוי או לייצוג, המנחה את המוסריות האנושית . נוכחותו הופכת לכזאת העשויה להתבטא בכל דבר — למשל, בדם, בנשימה של כל החיים, ובאופן ייחודי ובמיוחד צלמו באדם כבעל פוטנציאל לקיום אישי וקהילתי ראוי ומושלם 18 רעיונות הדומים לאלה— קדוש, אם להשתמש במונחיו של ספר ויקרא . של הג'ייניזם והבודהיזם בהודו, המתנגדים לאלימות דתית ומטיפים לדתיות פלורליסטית וסובלנית של בחינה עצמית וטיהור נפש היחיד . רעיונות אלו מגלים גם התאמה מפתיעה לדרישותיו של לאו טסה, המזהה כוח חיים מרכזי הפועל בכול, ודורש מאמץ לחיים הרמוניים . קונפוציוס, בתורו, מציע 19 מידה טובה בכל הקשרי החיים כדרך אל סדר ואחדות . המאבק ...  אל הספר