26 מ ה ע ו ל ם ה מ כ ו ש ף א ל ה ז מ ן ה מ כ נ י האנושי . “האדם הוא חיה מספרת סיפורים“ — הבחנה זו מציגה את האדם בתור חיה חברתית, המבינה את עצמה ואת עולמה באמצעות המדיום של סיפור הסיפורים . הסיפורים שהאדם מספר יכולים להתבטא בכמה רמות : השבטית, הקהילתית והחברתית . הסיפורים שהאדם מספר אף מתרחשים בסקאלות שונות . למשל, ישנם סיפורים חובקי כול, קוסמוגניים באופיים, כגון סיפור הבריאה הבבלי או תיאוריית המפץ הגדול . ישנם גם סיפורי ראשית מינוריים יותר באופיים, כמו למשל ברמת הביוגרפיה הפרטית או קורות המשפחה . הסיפורים משמשים את האדם גם באופן מעשי . למשל, הם משמשים לבחינה עצמית, לשימור תובנות עם אחרים וכו' . ההבחנה השנייה, “האדם הוא פרשן עצמי“, מבטאת את היותו של האדם יצור המפרש עצמו ללא הרף, מפרש את התופעות בחייו, כמו גם את מניעיו, רגשותיו ותגובותיו שלו . האדם חי בתוך מעֵין “פירוש“ כמו-חזותי של העולם, הנשען על אנלוגיות, מטפורות ודימויים המרווים את עולמו . כך, פרטי החיים המפוזרים עוברים התמרה לקראת מסגרת משמעותית, עלילתית, המארגנת את כיוונו של האדם בעולם . המשפט השלישי, “האדם הוא יצור היוצר מיתוסים“,...
אל הספר