יעקב ו סרמן : סי פור על האהב ה הנכזבת׀ 113 להפריד את האחד מהשני" . צווייג כתב על מערכת היחסים המורכבת של עמיתו ובן שבטו עם הגרמנים והיהודים : "אם מתעמקים בספריו של וסרמן, אפשר להבין כמה הוא סבל עקב הדואליות המולדת שלו" . מרטין בובר — 1 — כתב על הדואליות של היהדות : "היהדות אינהבמאמרו "יהדות ואנושות" פשוטה וחד-משמעית, היא מלאה בסתירות . זו תופעה קוטבית" . להגנת התזה הזאת פונה הפילוסוף לדבריו של וסרמן : "דבר אחד נכון : חוצפן ואדם טבעי ; רגיש ליופי ועוין לו ; חושני וסגפן, שרלטן ומהמר, עבד פנאטי ופחדן — כל זה קיים ביהודי" . בובר מעיר על דבריו של הכותב : דבריו אלה של יעקב וסרמן מבטאים את מה שאני תופס כבעיה המרכזית של היהדות, כסתירה מסתורית, מוזרה ויצירתית של קיומה — [ והיא ] פיצולה . [ … ] לאף אומה אחרת אין שחקנים ובוגדים לוהטים כל כך, אף אומה אחרת לא הוציאה נביאים ומשחררים כה נעלים . [ … ] אף אחד לא 2 יכול להבין מה המשמעות של הפיתוי העצמי כמו יהודי . כמו צווייג, גם וסרמן הכחיש את הסולידריות היהודית — המסורת שהתקיימה לפני האמנציפציה, וראה ביהודי מזרח אירופה עם זר : "דיברתי עם יהודי פולני או...
אל הספר