בעק בות הזמן ה אבוד של אנ רי ברגסון׀ 77 אנרי-לואי ברגסון, הנציג הגדול ביותר של הפילוסופיה של האי-רציונליזם של המאה העשרים, התמנה לפרופסור ב – École normale supérieure בפריז ב- ,1898 בשנת 1900 הוא קיבל קתדרה לפילוסופיה יוונית ב"קולז' דה פראנס", וב- 1914 נבחר ברגסון לכהן כנשיא "האקדמיה למדעי המוסר והפוליטיקה" . המושג המרכזי בפילוסופיה שבו עסק ברגסון הוא מושג הזמן . הוא הבחין בין הזמן המדעי הנמדד בשעות לבין הזמן "הטהור" המהווה זרם דינמי ואקטיבי של האירועים, קרי זרם החיים עצמם שהוא זמן סובייקטיבי, דהיינו זמן במובן הפיזיקלי לבין זמן התודעה . הוא כינה את הזמן הזה "משך" . הרעיון הזה דומה לרעיון "זרם התודעה" של הפילוסוף והפסיכולוג האמריקאי ויליאם ג'יימס . עוד לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה זכו יצירותיו, הרצאותיו ונאומיו של אנרי ברגסון לתהילת עולם . בהרצאות הוא צחק על המגבלות של שיטות הקוגניציה הרציונליות . הביקורת שהפנה כלפי האינטלקט והשבחים שהעניק לאינטואיציה ולזמן הסובייקטיבי כזמן אמת משכו סופרים רבים לפילוסופיה שלו והרחיקו ממנה מדעני טבע רבים . ברגסון דחה את המסקנה של תורת היחסות על האטת הזמ...
אל הספר