פאול ארליך: המנצח של המיקרובים

47׀ יהודים אינטלקטואלים, יוצרים והורסים, בפני "השאלה היהודית" הגורם לשחפת . "זו הייתה החוויה המרגשת ביותר בחיי המדעיים", אמר ארליך שנים רבות לאחר מכן, לאחר שחלה הוא בשחפת . בשנת 1887 קיבל ארליך את התואר privat - docent בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ברלין . מאוחר יותר הוא הפך לרופא בכיר בבית החולים שָרִיטֶה בברלין . ב- 1888 הוא חלה בשחפת במהלך ניסוי מעבדה ונסע למצרים לקבל טיפול . האקלים האפריקאי החם והיבש עזר לעצור את התקדמות המחלה, ופחות משנתיים לאחר מכן חזר ארליך לגרמניה . ב- 1890 הזמין קוך, מנהל המכון החדש למחלות זיהומיות, את ארליך להיות אחד מעוזריו ולהתחיל במחקר בתחום האימונולוגיה . באותה שנה הוא הועסק גם כפרופסור שלא מן המניין באוניברסיטת ברלין . באחד ביוני 1896 נוסד בשטיגליץ הסמוכה לברלין מוסד פרוסי רשמי "המכון לחקר הסרומים ובדיקתם", וארליך מונה למנהלו . המכון נודע בהמשך, לאחר שהועבר לפרנקפורט, בשם "המכון המלכותי הפרוסי לטיפול ניסיוני" . ב- 1899 הפך ארליך למנהל המכון החדש . בשנת 1908 זכה ארליך בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה, יחד עם איליה מצ'ניקוב, על תרומתו להבנת מערכת החיסון . בשנת ...  אל הספר