86׀ יהודים אינטלקטואלים, יוצרים והורסים, בפני "השאלה היהודית" את הקמת הקהילות החיות בשלום ובהרמוניה, שישמשו דוגמה לאנושות . העם היהודי, לפי כהן, מהווה קהילה כזו . הפילוסוף חיפש בשיטה לקטנית ליישב את רעיון הבחירה של ישראל עם רעיון האחדות של האנושות . עם ישראל נבחר ופוזר בין האומות כדי להפוך לגילום ולסמל של אחדות האנושות בהיסטוריה, וכך להקים את ממלכת האלוהים על פני האדמה . "המשיחיות" של כהן היא חילונית ולא דתית . דעותיו דומות לאלו של מרקס ולסל, הדוברים של "המשיחיות" החילונית ולעיתים האנטי-דתית . מחלוקת התגלעה בין קאנט למנדלסון, העולם דובר הגרמנית התווכח על השאלה אם היהדות היא דת של תבונה . כהן האמין שגרמניה היא המדינה היחידה שבה ניתן לשלב בקלות בין השכל לבין הרגש הדתי בזכות האידיאלים הפילוסופיים שלה . לאחר פרסום המאמר של ההיסטוריון היינריך פון טרייצ'קה "על יהדותנו" ( 1879 ) , התפתחה שיחה בין כהן לבין מחבר המאמר . בביקורת על הצהרותיו האנטי-יהודיות של ההיסטוריון, הטיף כהן למיזוג מוחלט של יהדות גרמניה עם החברה הגרמנית, "ללא כל נאמנות כפולה" . פון טרייצ'קה, לעומת זאת, הגיב במילים אלו : הדריש...
אל הספר