81׀ יהודים אינטלקטואלים, יוצרים והורסים, בפני "השאלה היהודית" של האקדמיה הפרוסית למדעים : האקדמיה העניקה למנדלסון את הפרס הראשון על מאמרו "עדויות במדעים המטפיזיים" ( קאנט קיבל את הפרס השני ) . היהודי הדתי משה מנדלסון, שלא חונך באוניברסיטאות הגרמניות, ריתק את הסופרים והוגי הדעות הגרמנים הגדולים — לסינג וקאנט, שילר וגתה — והם כיבדו את כישרונו . גתה ביקר בברלין במאי 1778 ו"לא פגש אף משורר, אלא רק את מנדלסון" . מנדלסון היה עבור קאנט "האדם החשוב ביותר" . קאנט רצה "לשמור על קשר מתמיד עם אדם כזה, בעל אופי כל כך נעים וחיוני ובעל ראש מבריק" . האקדמיה למדעים של פרוסיה, שנמנה עם חבריה, בחרה פה-אחד במנדלסון לשאת בתואר "סוקרטס הגרמני", אך המלך פרידריך השני לא אישר את הבחירה . נשיא האקדמיה, המתמטיקאי והאסטרונום הצרפתי המפורסם פייר-לואי מורו דה מאופרטואי ( 1698 - 1759 ) הגיש בקשה שנייה לבחירתו של מנדלסון, אך המלך הטיל עליה וטו . מאופרטואי הצהיר שהדבר היחיד שחסר למנדלסון כדי להצטרף לאקדמיה היה עורלה . בספרו ירושלים ( 1783 ) הציג מנדלסון גרסה לחיים יהודיים התואמת את רעיונות תנועת ההשכלה : אפשר להיות יה...
אל הספר