פרק 23: ליאת

אתם שלחתם לי הוראות איך להגיע לבית הקפה לפגישה שלנו . נו, באמת . אתם צריכים לתת לי שם, מקום ושעה ‑ ואני אהיה שם . תנו לי שם בעיר כמו בנגקוק, ואני אהיה שם . לא צריכה יותר הנחיות . אני צריכה לדעת לחשוב, לפעול על פי תוכנית סדורה ; אבל אם יש שינוי ‑ בתוך שנייה עלי לקבל החלטות אחרות, וגם לנצל הזדמנויות כמובן . זה לא קל ללמוד ולבצע . מובן שיש חוקים שעלי לכבד ופעולות שעלי לבצע כשאני במשימה . למשל, לעולם לא אשב בבית קפה עם הגב לדלת ; תמיד אשלם את החשבון בשעת ההזמנה, כדי שאוכל לקום וללכת בכל רגע ; כשאני בחו"ל ומישהו מזהה אותי וקורא בשמי האמיתי ‑ לעולם לא אסתובב אליו . בשובי ממשימה הביתה, עלי להיות מסוגלת לאמץ חזרה מיד את זהותי האמיתית, בהתאם לחיי בארץ . השמחה הגדולה ביותר בשבילי היא לשמוע את מכת החותמת, כאשר בביקורת הגבולות מחתים השוטר את הדרכון שלי . כבר במונית אני חוזרת לזהותי בארץ . ביום מסוים אני יכולה להחזיק בידי את אחד המכשירים הכי מתוחכמים שישראל פיתחה ‑ ולמחרת למצוא את עצמי בארץ גונחת ואובדת עצות מול מכונת כביסה שהתקלקלה . אני גרושה, אם לשתי בנות ובן, שאינם יודעים במה אני עוסקת . בתי די...  אל הספר
ידיעות אחרונות