ומבקש להדליק את כל המנורות, ואמה היתה משיבה לו תמיד אותו משפט . וכעת, בשעתה האפלה ביותר, היא נזכרה בו, לחשה לעצמה : "אל תדליק את המנורות, עדיין לא חושך ! " והובלה לתאה ‑ שם תמתין להוצאתה להורג בתלייה . אך גם שם המשיכה שולה להחזיק בתקווה כי יום אחד שוב תאיר לה השמש . ואכן, אחרי שבע שנות מאסר, הגיע היום הנכסף : היא שוחררה במסגרת עסקה בין ישראל ללבנון, תמורת כמה עשרות מבריחים וחיילים לבנונים ‑ ושבה לירושלים . מדינת ישראל הנרגשת הרעיפה עליה את כל האותות והפרסים שיכלה להעניק . שולה היתה בת 50 עם בואה לארץ, וגרה בירושלים עוד 50 שנה, מוקפת בבני משפחתה, ששוחררו כולם . היא הלכה לעולמה בגיל מאה בדיוק . שולה היתה אחת הבולטות בגלריה מרתקת של נשים אמיצות שהקדישו את חייהן להגשמת החלום הציוני במדינת ישראל . הראשונה שבהן, שרה אהרונסון, עמדה ‑ יחד עם אחיה ‑ בראש רשת ריגול רחבה ונועזת שפעלה בארץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה נגד השלטון העות'מאני . שרה העבירה למודיעין הבריטי בקהיר מידע שלא יסולא בפז על תנועות הצבא הטורקי ‑ בעזרת ספינת רפאים בריטית שהגיעה בלילות לחוף זכרון יעקב, אספה את הדוחות והפליגה ...
אל הספר