פרק 16 קריסת המודיעין

נתקלו באי ‑ הבנה, בבלבול, בכשל בקריאת תמונת המצב ובכשל בהתארגנות לתגובה ‑ תגובה שהגיעה מאוחר הרבה יותר, ובכמה מקרים רק לאחר שהמחבלים כבר סיימו את מלאכתם השטנית ועזבו את המקום . מדינאים, כתבים, כלי תקשורת ושירותי ביון ברחבי העולם שאלו כולם אותה שאלה : איך ייתכן שישראל, בעלת שירותי הריגול והביון מהטובים בעולם, לא ידעה מראש מה חמאס בעזה מתכוון לעשות ? המוסד, השב"כ, אמ"ן ‑ על כל קציניהם ולוחמיהם, על כל מומחיהם, על אשפי יחידת 8200 ויערות האנטנות שלה, על המרגלים, הסוכנים, הלוויינים והתצפיות ‑ איך הם לא ידעו מה שהתבשל מטרים ספורים מעמדותיהם ? האמת המרה היתה שהם לא ידעו, כיוון שלא רצו לדעת . ישראל היתה שאננה, שבויה במחדל אסטרטגי ובקונספציה שגויה . המחדל האסטרטגי היה הגדר האימתנית באורך 65 קילומטרים, שהקיפה את רצועת עזה . הגדר, שבנייתה עלתה מיליארד דולר, היתה עמוסה בחיישנים, חלקה שקוע עמוק באדמה לבלימת מנהרות חמאס, וחלקה העליון זרוע מגדלי תצפית ועמדות מקלעים אוטומטיים מסוג "רואה ‑ יורה", שנועדו לפגוע בכל דמות חשודה המתקרבת אליה . לאורכה הוקמו עמדות של תצפיתניות, מצוידות במסכי פלזמה משוכללים שעק...  אל הספר
ידיעות אחרונות