233 ג . ה גד ת ליל חג העצמא ו ת של הר ב גו ר ן - ה מש כי ם לא קשה לרקום יחס רבני מסויג אל החידושים של הצבת "מזרח" וחלוקת הסדר לפרקים שבראש כל אחד מהם מברכים על כוס היין ומכריזים על משמעותה ומשמעות הפרק שבעקבותיה . המסורת הדתית מכירה מזה מאות בשנים בשני מנהגים של מתן סימן בעל משמעות על קיר מקירות הבית הפונה מזרחה, בכיוון ירושלים . מנהג אחד, שיש לו תוקף הלכתי, הוא השארת ריבוע לא מסויד בקיר הפונה לירושלים . אמנם בדרך כלל איני מוצא קטע ריבוע כזה בקירות בתיהם של חבריי הדתיים, אבל זכור לי ריבוע כזה בביתו של סבי המנוח, הרב מנחם מ' כשר . לעומת זאת הצבת "מזרח" על קיר מקירות הבית הפונה לירושלים הוא מנהג מוכר מזה מאות בשנים, בחלק מקהילות היהודים, אבל אין לו תוקף הלכתי, ומעולם לא ראיתי אותו מקוים בבתיהם של קרוביי או חבריי שומרי התורה והמצוות . דומה לזה הוא המעמד של פרקי הסדר המוכתרים בשמות כוסות היין ובמשמעות המיוחדת להן . כל אחד פגש ארבע כוסות בליל הסדר, אחדים מאיתנו, ואני ביניהם, כמנהג אבי, כמנהג סבי, פגשנו גם "כוס חמישי", אבל הכוסות לא עמדו מעולם בראשי הפרקים, וגם לא ניתנה להן משמעות מובהקת התו...
אל הספר