המגיד של ספר המשיב 63 משם, וזאת היא חכמה לראות במראה הנבואה כתוב מה שתשאלו 27 שאלה ותשובה . כאן העיסוק המרכזי הוא תחילה בשימוש נכון בשם הגדול, וממנו בהשגת הנבואה שצורתה היא העתקה תוך כדי התבוננות . מוזכר כאן גם הדמיון למראה הנבואה, ואם ננסה לצייר זאת יעלה בעינינו הציור הבא, או שמא המראה . המחבר יושב, אולי עומד, ורואה מולו מעין מראה, ובתוכה אותיות מאש כספר ממש, והוא מעתיק מילה במילה, ותוך כדי הכתיבה עולות ברעיוניו שאלות, והוא שואל, אולי בכתב אולי בעל-פה, ומקבל תשובות . לא נראה שהזמן מוגבל, אלא זמנו בידו לפי קצב התקדמותו . לא נראה גם שבסוג מראה זו היה מישהו עמו בחדר . מדובר כנראה בחוויה יחידנית שחווה המקובל ומעלה על הכתב את האותיות מאש ככתבן וכלשונן, כעניין אש שחורה על גבי אש לבנה . הגבורה מחזקת, או המגיד מחזק, את המעיין המסתכל מפני רפיון או מפני חולשה היכולים לבוא עקב המתח המיסטי הרוחני הנבואי, שעם היותו תענוג גדול הרי פעמים הוא מחליש מאוד את הגוף הגשמי ויש צורך לחזקו כדי שלא יתפרק . המגיד יוצא מתוך הנחה שהכתיבה עצמה והעיסוק בה בעוצמות גבוהות יביאו לידי חולשה ורפיון, בעוד שיש צורך לחקוק...
אל הספר