נפש המיתוס במעגל החיים 314 מורי" — זכור את המוות . למעשה, תורת האלכימיה כולה נבעה מהפחד מהמוות ומהרצון להגיע לאלמוות פיזי . כשהאלכימאים נואשו ממציאת האלמוות הפיזי, החל החיפוש אחר אלמוות הנשמה, ומכאן התפתחו התובנות על מסע הנשמה בתהליך שהיום אנחנו מכנים אותו תהליך האינדיבידואציה . כידוע, יונג פיתח את תורתו על סמך סמלי האלכימיה ( נצר, 2004 ) . המוות, שהמחצית השנייה של החיים מקבלת את משמעותו כמאיץ התפתחות, מצוי בתיאוריה האקזיסטינציאלית וגם בגישה היונגיאנית, כשחרדת המוות הופכת מנוף להתפתחות . המדרש אומר : "אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל [ מלאך ] ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל ! " ( בראשית רבה י' ) . בכל גיל המלאך ברקיע מכה בנו ומצווה לעבור תהליכי גדילה והשתנות . הנפש נטולת זמן, אומרת האנליטיקאית היונגיאנית מארי-לואיז פון פרנץ, והנפש מצויה בתהליכי התהוות ואינדיבידואציה כל עוד עודנה . משימות ההתהוות והטרנספורמציה אינן חדלות כל עוד נשמה באפינו . הצייר רנואר אמר לפני מותו : "אני חושב שסוף סוף אני מתחיל להבין משהו . אני עדיין מתקדם" . המשורר האנגלי בן המאה השבע-עשרה ג'ון דאן כתב : "אל תשלח לעולם ל...
אל הספר