נפש המיתוס במעגל החיים 300 הנשים הפלשתיות, כך שהמפלצת היא לא רק האריה אלא גם הפלשתים . הרקולס מכיר שהרע והצל קיימים בתוכו ועליו להיאבק בהם כדי להשתנות . סיפורו של שמשון נראה לי כניסיון להפוך מיתוס פגאני ליהודי, ולהדביק ייעוד רוחני לאדם שמלכתחילה אינו מותאם לכך במהותו ובכישוריו, ובכך הוא הופך לגיבור טרגי . אצל הרקולס יש יותר התאמה בין אישיותו ומעשיו . יש בו מודעות למשמעות מעשיו, אבל במקום שבו נשים משתלטות עליו משתלט עליו קומפלקס חזק בלתי מודע, ואז ניכר הפער בין מעשיו ההומנייים לבין ההתפרצויות הרצחניות שלו . אצל שמשון יש מידה מסוימת של גאוות היבריס ואצל הרקולס לא . כל גיבור מיתי מכיל מלכתחילה יכולת שמעבר לאנושי . אולם יש גיבורים שמטיבם מעידים על יכולת שמעבר לכל גיבור : הם כול-יכולים, סופרמנים במהותם . שמשון והרקולס הם גיבורי-על סופרמניים במובן הפיזי . שמשון והרקולס מבטאים עבורנו את המשאלות הילדותיות הגרנדיוזיות להיותנו כול-יכולים, אומניפוטנטיים . משאלות שנובעות מתחושת הגוף הקטן והחלש של הילד ומגבלותיו בפועל, שלעיתים ממשיכות ללוות את האדם גם בבגרותו . יכולת-על כזו, או פנטזיה ליכולת-על כזו...
אל הספר