מבט חדש של הפסיכואנליזה על מהותו וקיומו של תסביך אדיפוס

האומנם אדיפוס ? — על תסביך אדיפוס 211 הפסיכואנליטיקן ברונו בטלהיים ( 1903 - 1990 ) רואה את הזיקות האדיפליות כזיקות מורכבות של אהבה בין הילד להוריו ורצון בבלעדיות על האם וסילוק האב המתחרה על אהבתה ; ההפך קורה אצל הבת לגבי האב, אולם בטלהיים אינו מייחס משמעות מינית לזיקות אלה . הוא טוען שברוב התרבויות המסורתיות אין תוקף להנחתו של פרויד ביחס לאיבת אב-בן שמקורה מינית ( בטלהיים [ 1975 ] 1980 : 91 - 95 ) . הפסיכואנליטיקן אריך פרום ( 1900 - 1980 ) , בספרו פסיכואנליזה ודת ( פרום [ 1950 ] 1964 ) , מסכים עם התיאוריה של פרויד, אך טוען כי בבסיס התסביך לא עומד דחף מיני, אלא צרכים פסיכולוגיים של אינטראקציה בין-אישית ורצון עמוק יותר ( שבסיסו ברצונות ילדות ) להישאר מחובר לדמויות מגוננות . פרום רואה בתהליך ההתפתחות של כל אדם התקה של האנרגיה הנפשית מההתמכרות לאם-אחות ומהמערכת המשפחתית הסימביוטית אל המערכת החברתית ואל האידיאלים שלה . בספרו על אגדות ומיתוסים ( פרום [ 1949 ] 1973 ) מבקש פרום להצביע על תובנות חברתיות שעולות מהמיתוס האדיפלי כנגזרות ממתחים בין תפיסות מטריארכליות לפטריארכליות . לטענתו יש לקרוא ...  אל הספר