מבט מחודש על המיתוס האדיפלי ופשרו — פרויד ויונג 191 שהוא מתייחס רק לאב הפרסונלי, בעוד המאבק של הבן הוא בעיקרו מאבק באב הארכיטיפי שמסמל את הערכים החברתיים שעליו למרוד בהם כדי להקשיב לקולו העצמי . כך הוא יכול לגאול מתוך ערכי הסופראגו החברתי את המצפון האישי, שהוא בת הקול הפנימית ( נוימן 1963 : 96 - 97 ) . מאבק האב בבן שמתואר בתסביך לאיוס מתואר במיתוס היהודי : "כל הבן הנולד היאורה תשליכוהו" — מצווה פרעה, וגם בסיפור על הורדוס שמצווה להשמיד את התינוקות שעלולים לרשת אותו . במיתולוגיה היוונית בא מאבק זה לידי ביטוי בסיפורים על כרונוס שבולע את בניו ועל אורנוס שמסרב שילדיו ייוולדו . התנגדות האב לבן מסמלת את התנגדותו של האב הסמלי, דהיינו התנגדותו של היסוד התודעתי, מייצג הערכים השמרני הקיים בנפש, לכל חידוש שנולד בחברה ובנפש . התוצאה היא שכל יסוד חדש שנולד בנפש ובחברה מאוים ביחס של נטישה ודחייה ובניסיון להשמדתו על ידי עקרון האב . זוהי הדרמה הפנים-נפשית שמתקיימת בנפש היחיד בין הכוחות הישנים שמושכים לאינרציה ( שהאב מסמל ) לבין הכוחות החדשים הנולדים בנפש ששואפים לפרוגרסיה ( שהבן מסמל ) , והיא עשויה להת...
אל הספר