נפש המיתוס במעגל החיים 170 גדול לשבט כולו או לשמאן . כיום מספרים את החלום למטפל . למי אם כן אפשר לספר חלום ? לפני שנים רבות השתתפתי בסדנה קבוצתית ונשאלנו במפגש הראשון מה אנחנו מרגישים כלפי השתתפותנו בסדנה . בתמימותי סיפרתי חלום שחלמתי יום קודם לכן, כי חשבתי שהחלום עוסק בחששות שלי מהסדנה . לתדהמתי אף אחד לא התייחס לתוכן החלום, אלא שאלו אותי למה בחרתי להביא חלום ולא לדבר על מה שאני מרגישה, כאילו שאני מתחבאת מאחורי החלום . מישהו טען גם שאני מנסה להרשים ושאני לוקחת לעצמי מקום בקבוצה על ידי החלום הזה . היו אלה אלמנטים קבוצתיים שלא הבאתי בחשבון . נכון גם שלמנחה, וכנראה גם לרוב המשתתפים, לא היה מושג בפשר החלומות, כך שהקבוצה התייחסה לגבי פשר החלום שלי, אבל למדתי משהו על המודעות החברתית שלי, או נכון יותר על היעדר מודעות חברתית מספקת . אני מספרת את כל זה כי צריך לדעת למי לספר ומתי . במקורותינו נאמר שיש לספר חלום רק למי שאוהב אותנו ולא למי שלא אוהב אותנו, כי הפרשנות מושפעת מהיחס הסובייקטיבי שלנו לחולם . דוגמה אירונית מובאת בתלמוד הבבלי : "בר הדיא פותר חלומות היה . מי שנתן לו שכר — היה פוסק לו לטו...
אל הספר