נפש המיתוס במעגל החיים 104 התודעה האנושית לא תתפתח ללא מאמץ מכוון ומתמיד של עצמה . העצמי והאגו נציגו חוברים כאן יחדיו, וזו אחריותו המתמדת של כל אדם לקיום נפשו ומהותה . יתרה מזו, עצם ההכרה בקשר בין מעשי האדם ( הרוע ) ובין המבול היא אקט של מודעות, כתודעת אחריות אדם לגורלו . ולמודעות זו חלק בבניית האגו, שהוא מרכז התודעה, ובפיתוח יסוד מוסרי . ספור המבול הוא גם סיפור של התהוות אחריות מוסרית . תודעת האגו מתאפשרת על ידי הצבת גבולות לתהום האוקיאני של הדחפים האנושיים . כאשר הדחפים לבדם שולטים באדם ללא קוטב מווסת של ערכים אנושיים-רוחניים, אזי הדחפים הופכים להשחתה ורוע ( "וירא אלוהים כי רבה רעת האדם בארץ [ ] ותִשחת הארץ לפני האלוהים ותִמלא הארץ חמס" . בראשית ו : ה, יא ) . זו האנושות ששקעה בחיי היצר והוצפה על ידם, כהצפה מבולית שיש לשים לה גבול . הגבול הראשון הושם על ידי בניית התיבה . הגבול השני הוא עוצמת החייתיות שהוגבלה — לתיבה הוכנסו רק שניים מכל סוגי החי . היסוד החייתי נתון מעתה תחת שליטת התודעה . סיפור נח בא מיד אחרי שאלוהים נהיה מודע לצורך להקטין את העוצמות האנושיות : הוא מצמצם את חיי האדם למ...
אל הספר