נביעה בריאה, שפיעה והבקעה

נפש המיתוס במעגל החיים 78 מתחלפות, מתגוונות, נפתחות ואחר נסגרות במעגלים לולייניים, מתנפצות למזרקות צבעוניות, נערכות מחדש ומצטלבות בתנועה מתמדת ( 1980 Hofmann ) . בסיפור "האורח" של סטנלי אלקין ( 1993 ) , מתואר חיזיון במצב של לקיחת סם, כשמתוך פיו של הסיני, הזקן החכם, יוצאת לשון בנביעה אינסופית מופלאה של מפל יהלומים הנמשכים לאינסוף . כאמור, נביעת הפרקטלים מנקודת המרכז היא כחוויית הבריאה עצמה, כפי שהיא מתוארת להפליא בספרות המיסטית . כך נאמר בספר הזוהר שדורש את "בראשית ברא אלוהים" : בראשית זו ברא הסתום שלא נודע, את ההיכל הזה . היכל זה נקרא אלוהים, וסוד זה : "בראשית ברא אלוהים" . "זוהר", שממנו נבראו כל המאמרות בסוד התפשטות הנקודה של זוהר סתום זה . אם בזה כתוב ברא, אין תימה, שכתוב : "ויברא את האדם בצלמו" [ ] ועד שלא נתעבר ולא התפשטה פשיטת הישוב לא נקרא אלוהים, אלא הכל היה בכלל בראשית, לאחר שהותקן בשם אלוהים הוציא אותן התולדות מהזרע שנזרע בו ( הזוהר, ח"א טו, עא - עב ) . בתחילת אותו קטע מובא התיאור של ההאצלה הראשונית : בראשית — בראש דבר המלך גילף גילופים בטוהר עליון . שביב של קדרות יצא בתוך הסת...  אל הספר