המרחב המיתי 39 בני משפחה ואחרים ואכילתם, חטיפה, רצח ובגידה — כל הרוע האנושי מגולם במעשי האלים כהוויה טרום מוסרית . מיתוס פאוסט של גיתה ומיתוס האדם העליון של ניטשה שירתו את האידיאולוגיה הנאצית . הפסיכולוג רולו מיי ( 1991 ) סבור שהמיתוס הפאוסטי חדר גם לתשתית הפסיכותרפיה, לפחות בתרפיה הפרוידיאנית המוקדמת שהאמינה שהריפוי יבוא על ידי הסרת הדחקות ומילוי משאלות הדוניסטיות וחושניות, הנאה יצרית ללא מעצורים והשעיית האשמה . כיוון כזה מוליך לאינדיבידואליזם נרקסיסטי מסוכן . פאוסט, כידוע, מואס בידע המדעי-רוחני של הספרים והמעבדה ומבקש להגשים את תשוקות החיים היצריות שלו באמצעות השטן מפיסטו, ללא אשמה על העוול שהוא עושה בדרכו ומתוך עמדת היבריס של מאוויים להיות כול-יכול . פאוסט מחפש מיניות ולא מסוגל לאהוב, כלומר אינו מסוגל ליצור קשר עם האנימה בתוכו . רולו מיי מדבר בדאגה על המיתוס של המצליחנות החומרית ההישגית האמריקנית, שמבטיחה כי לפנינו חיים חדשים ואנחנו יכולים לעצבם ולהגיע להצלחה כלכלית ועושר, כשהעיקר הוא לדעת למכור ולשווק את עצמך, וכשהמחיר הוא מחיקת האשמה על עשיית עוול בדרך אל העושר, מחיקת היכולת לאמפת...
אל הספר