גָנְדְהִי ובובר: על טרנספורמציה של הפרט ושל הקולקטיב

גָנְדְהִי ובובר : על טרנספורמציה של הפרט ושל הקולקטיב 317 בחיבור הדדי של כולם . ההתנגדות הלא-אלימה של גָנְדְהִי לכוחות הרוע הייתה אקט דתי של טרנספורמציה-עצמית, אשר מטרתו הייתה יצירת חברה אלימה פחות . ההגות הדיאלוגית של בובר הייתה רווייה באינטרפרטציה ההומניסטית 3 של החסידות המוקדמת . הגותו התאו-פוליטית של בובר היא תחום שכמעט ולא נחקר . רק לאחרונה החלו להתפרסם מחקרים שבהם אותם רעיונות של בובר כנגד התאולוגיה 4 היעדרותו היחסיתהפוליטית נוסח קרל שמיט זוכים לתשומת הלב הראויה להם . של בובר מדיונים פוליטיים עכשוויים הוסברה כתוצאה מכך שהפוליטיקה שלו נתפסת כיישום של התאולוגיה והפילוסופיה הדיאלוגיות שלו . נטען כי התחומים שבהם קוראיו מבינים אותו טוב יותר הם פירושי המקרא שלו, ספרו נתיבות 5 חשיבתו של גָנְדְהִי זוכה באוטופיה , והמאמרים שכתב מפעם לפעם על הציונות . להערצה, אולם נתפסת כלא רלוונטית לחיים בארצות המזרח הקרוב . מאמרו הבעייתי משנת 1938 שכותרתו "היהודים" הפך את גָנְדְהִי לבלתי רלוונטי למשך 6 ההתעלמות היחסית מרעיונותיו הפוליטיים עשרות שנים עבור ציונים רבים . של בובר ומתרומתו של גָנְדְהִי לפתרון...  אל הספר