מעמדו ההלכתי של ההִינְדוּאִיזְם

מעמדו ההלכתי של ההִינְדוּאִיזְם 127 הוא ממשיך ומסביר כי : ישנם אלו המתארים את הוֵדָאנְטָה באופן מוטעה כפנתאיסטית ( פנתאיזם מוגדר במילון וובסטר כדוקטרינה שלפיה היקום בשלמותו הוא האל ) . אולם הוֵדָאנְטָה מבחינה בבירור בין בְּרָהְמָן לבין היקום, אף שהיא רואה אותם ככרוכים זה בזה . היקום הוא פועל יוצא של בְּרָהְמָן, בלתי נפרד מבְּרָהְמָן באותו האופן שחום הוא פועל יוצא של אש, ובלתי נפרד מאש . ואף על פי כן, חום אינו זהה לאש ובְּרָהְמָן אינו זהה ליקום . היקום משתנה — בְּרָהְמָן אינו משתנה . מבחינתי ניתן לזהות בבירור את הדברים הללו, או לפחות להשוות אותם, לתפיסה היהודית של היות האל "סובב כל עלמין" ( דהיינו נשגב ) ו"ממלא כל 2 זיהוי המחזק את מסקנתי — תולדה של שנים ארוכותעלמין" ( דהיינו אימננטי ) , של מאבק פנימי ודיאלקטי — שהִינְדוּאִיזְם איננו עבודת אלילים . 2 לעניינו כדאי להקדיש תשומת לב למחלוקת משמעותית בין שני פוסקים מרכזיים שפעלו בשלהי המאה הי"ט באשר למשמעות המילים "ממלא כל עלמין" . המדובר בר' שניאור זלמן מלאדי המכונה 'בעל התניא', מייסד תנועת חסידות חב"ד ( 1745 - 1813 ) , ובר' אליהו בן שלמה זל...  אל הספר