פנטסיה ומציאות בדימוייה של הודו במערב ובישראל 59 ובאופן אישי כמובן שאין לי דבר נגדה . עם זאת, הסיבה שבגינה אני מתאר את האנקדוטה הזו קשורה לאותו מסגור "מדעי", שבוודאי אינו מיוחד רק למקרה זה, אלא דווקא טיפוסי למקרים שונים, בהם התקיים ניסיון לגשר בין מחשבת המזרח לבין הגות המערב במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות . ניסיונות גישור אלו נוצרו בעיקר בשל הפערים הנובעים מהדיכוטומיה, אותה ביקר אדוארד סעיד בספרו אוריינטליזם משנת ,1978 בין המערב התופס את עצמו כמדעי וכרציונליסטי, לבין המזרח ההופכי לכאורה, המאופיין בחשיבה 1 בלתי רציונלית ורווי באמונות תפלות . כלומר, עבור מערביים החדורים בתפיסה דיכוטומית זו, הדרך לקרב את מחשבת המזרח ולהופכה לראויה עוברת דרך "מערוב" שלה ודרך לגיטימציה שלה בידי גורמים מערביים-מדעיים בעלי סמכות, בדיוק כפי שניסה המהרישי לעשות לשיטת המדיטציה שלו . מטבע הדברים, דרך זו פונה בראש ובראשונה למערביים, שנעשו במרוצת הזמן ל"לקוחות" של צורת מיתוג זו של תורות המזרח . עם זאת, בהתחשב בכך שהחברה ההודית הושפעה עמוקות מהכיבוש הבריטי בן מאה ותשעים השנים, הרי שאופן מחשבה זה, אשר הוטמע גם בקרב...
אל הספר