רועי סלומון 326 ותרומתם של הוגים כגון דקארט, לוק וקאנט ניכרת בתחום עד היום . אף על פי שחשיבה על מהות ודיון על אודותיה מלווים אותנו זה זמן רב, המחקר המדעי של התודעה החל לצבור תאוצה רק בעשורים האחרונים של המאה העשרים . לעיכוב זה כמה סיבות מעניינות המאירות את המורכבות של מחקר מדעי בנושא המודעות . ראשית, המודעות היא סובייקטיבית מעצם הווייתה ופרטית, בעוד המדע בנוי להתמודד עם תופעות 'אובייקטיביות' וחיצוניות . לדוגמה, אסטרונומים הצופים בכוכבים עוסקים במידע אובייקטיבי ( במובן זה שאפשר ליצור קונצנזוס ותיעוד של המידע ) וחיצוני ( במובן שהתופעות זמינות לכל מי שמתבונן בשמים בטלסקופ ) . חוקר המודעות, לעומת זאת, אינו יכול לצפות ולתעד ישירות מודעות אלא חייב להסתמך על דיווח של החוויות הפרטיות והפנימיות של האדם, דבר שאינו מאפשר, על פי גישתו של קאנט, מחקר מדעי של הנפש . שנית, המושג 'מודעות' עצמו אינו ברור וכולל בתוכו כמה תופעות, כגון מודעות תפיסתית ( החוויה הפנימית של דבר הנתפס בחושינו ) , מודעות העצמי ( חוויית הקיום של העצמי שהוא הסובייקט והבעלים של החוויות החושיות ) ומצבי מודעות שונים כמו למשל ערות, שי...
אל הספר