|
|
אוהד נהרין 122 תבניות התנועה הקבועות שלנו . מתוך הכרת התנועה שבשגרה אנו מעזים לחרוג ולתור אחר אופני תנועה חדשים . אנחנו רוכשים תבניות חדשות . 'לרקוד', בסופו של דבר, הוא לבוא לידי היכרות מעמיקה עם הכוחות המתפרצים שלנו ; עם האינסטינקטים ; עם היעילות של הגוף . אני מדבר על כולנו — לא כאנשים המגיעים מתרבות כזו או אחרת ולא כאנשים שיש להם הסכמות לגבי מה מותר ומה אסור — אלא כבעלי חיים, חיוֹת . למשל, החתול בעיני הוא דוגמה אידיאלית ליצור חי המייצג אלגנטיות, גם כאשר הוא לא זז ; בעיקר כאשר הוא לא זז . חתול שוכב ומסתכל עלי . איך הוא מצליח להיות כה אלגנטי ולמה אנחנו כל כך מתקשים ? זה קשור לשמרנות האנושית, לקיבעונות, להרגלים גופניים ; לתבניות תנועה שהממד האינסטינקטיבי הורחק מהן . כמו כן זה קשור לפחדים, לעכבות . רובנו כאסירים בתוך הגוף שלנו ; גם אסירים של המחשבות שלנו ובמיוחד אסירים של קיבעונות גופניים . בגאגא אני מבקש לשבור את התבנית ; לעצור את הניוון ; להעניק לאנשים חופש ושכלול מחודשים של מבעיהם הגופניים . אני גם משתדל להבהיר ולפתור שאלות לגבי הזיקה שלנו אל הגוף . מעבר לעובדה שאני יוצר לבמה ומתעסק ב...
אל הספר |
|