ישראל, האו״ם ושאלת סמכויות מטה המשקיפים באזורים המפורזים לאורך הגבול עם סוריה, 1967-1949

יורם פריד 96 לאחר שהגיע המשא ומתן למבוי סתום העלה מתווך האו”ם ראלף באנץ’ הצעה שלפיה יוכרזו אזורים אלו כאזורים מפורזים, תיאסר כניסת כוחות צבאיים אליהם, ושאלת הריבונות עליהם תידון בהסכם קבע בין ישראל לסוריה . להבנתו של באנץ’, פתרון זה יאפשר לצבא סוריה לסגת לגבול הבין-לאומי ולטעון שהשטח נותר בידיו . שני הצדדים הסכימו לקבל פשרה זו, ובפרק 5 של ההסכם נכתב שעד הסדר טריטוריאלי סופי בין הצדדים, כל מקום אשר קו שביתת הנשק אינו חופף את הגבול הבין- לאומי בין סוריה לארץ ישראל, יהיה השטח בין קו שביתת הנשק ובין הגבול אזור מפורז, תיאסר בו לחלוטין הימצאותם של 1 כוחות מזוינים של שני הצדדים, ולא תורשה בו שום פעילות צבאית . עוד סוגיה חשובה שהייתה קשורה הדוקות לשאלת הריבונות הייתה שאלת ניהול החיים האזרחיים באזורים המפורזים מכיוון שאזורים אלו היו מיושבים לפני המלחמה . סוריה דרשה זכויות שוות בשטח או לחלופין הענקת סמכות מרבית למשקיפי האו”ם כדי למנוע את השתלטות ישראל . הצדדים לא הצליחו להגיע לפשרה, והמתווך באנץ’ הציע נוסח מעורפל שלפיו המִנהל האזרחי יהיה על בסיס מקומי וליושב הראש של ועדת שביתת 2 הנשק תהיינה סמכו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב