אפקט בלומה: פואטיקה של הפרעה בסיפור פשוט לעגנון

מיכל פלס-אלמגור 76 פגישתן של צירל ובלומה מחולקת לשני סוגים של דיאלוגים : מילולי ולא מילולי . הדיאלוג המילולי משמש כמעשה של תקשורת גלויה, אינפורמטיבי, והג'סטות הגופניות והקוליות מסגירות את יחסי הכוח בין השתיים : צירל משנה את קולה ובוחנת את היתומה תוך כדי שהיא אוחזת בסנטרה, ומראה בכך כי אינה מרוצה מהגעתה של בלומה לביתם . בלומה, שנותרה ללא כול, משפילה את עיניה מתוך הבנה כי היא תלויה לחלוטין בחסדי בעלת הבית . עמידתה של בלומה בחדר כלשהו בבית המיועד לכניסת זרים היא ביטוי למרחבי סף או ספיות ( threshold ) ; ומיכאיל בכטין מגדיר אותם בחקר הרומן לימינליות שמצויה בין חוץ ובין פנים . מרחבים כאלה, המיוצגים באמצעות דלתות, חלונות ומסדרונות, מגלמים רגעי עימות בין ניסיון העבר לאפשרויות חדשות . זו נקודת מעבר או צומת שמאפשר 28 בעיני בלומה, שעם כניסתה של תנועה ממצב אחד למצב אחר, מעולם אחד למשנהו . צירל התרוממה מיד מהכסא, ההשתהות במרחב הכניסה מייצרת חוויה של תלישות, שאין בה אחיזה בעולם . המספר אינו מפרט באיזה חדר בבית השתיים נמצאות, אך אפשר להניח כי זהו חדר כניסה כלשהו, המיועד לכניסת זרים . על דרך הדיאלוג, ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב