אחרית דבר

204 ד"ר מיקלוש ניסלי של הרופא המטורף . השריתי גופות של גמדים ונכים בתמיסה של סידן היפוכלורי, או שהרתחתי אותן כדי שהשלדים שהוכנו בקפידה יגיעו בשלום למוזיאון של הרייך השלישי, ויוצגו כדי להצדיק בפני הדורות הבאים את השמדתו של גזע שלם . ואף שכל זה היה עכשיו נחלת העבר, ידעתי כי עדיין אצטרך להתמודד עם המחשבות והחלומות שנכונו לי, ושלעולם לא אוכל למחוק את הזיכרונות האלה ממוחי . לפחות פעמיים הרגשתי את כנפיו של המוות נוגעות בי : פעם שכבתי על הקרקע לרגלי פלוגת אס-אס שאנשיה הוכשרו באמנות ההוצאה להורג, והצלחתי להימלט משם ללא פגע . אבל 3,000 מחברי, שידעו אף הם את הסודות הנוראים של המשרפות, לא היו בני מזל כמוני . צעדתי לאורך מאות קילומטרים בשדות שלג, נלחמתי בקור, ברעב ובתשישותי שלי, וכל זאת כדי להגיע אל מחנה ריכוז אחר . אכן, ארוכה היתה הדרך שעשיתי . עכשיו, כשכבר הייתי בבית, לא כלום . שוטטתי ללא מטרה בחדרים הדוממים . חופשי, אבל לא מעברי העקוב מדם, לא מהיגון העמוק שמילא את נפשי וכירסם את שפיותי . והעתיד נראה אפל לא פחות . התהלכתי כרוח רפאים של עצמי, דמות חסרת מנוח ברחובות שהיו פעם מוכרים . הזמנים היחידי...  אל הספר