194 ד"ר מיקלוש ניסלי שלהם, שהיו בו צריפי עץ . הם השלימו את בניית הטירה במחיר של סבל שלא ייאמן, ולא זכו לגור בה . בין גושי האבן והבטון הגדולים האלה נספו כולם, כמו העבדים במצרים העתיקה . אבל המחנה לא נשאר ריק לאורך זמן . אלפים שנלחמו במחתרת היוגוסלבית, וחברים בתנועות המחתרות השונות ברחבי אירופה — וכמובן, גם בני הגזע המקולל של אירופה, היהודים — התקבצו כאן ברבבותיהם, ומילאו תוך ימים את צריפי המבצר . שם הם חיו בתקופה הקצרה שקדמה למותם . בשארית כוחותינו נכנסנו לבסוף בשער המחנה והסתדרנו בחושך היורד במגרש המסדרים, ה"אָפֶּלפּלאץ" . הסתכלתי סביבי כדי לחפש את חברַי . פישר, עוזר המעבדה, היה חסר . לא ראיתי אותו מאז פלשוב, שם הוא שכב בשלג באפיסת כוחות . הבעת פניו המכווצת עוררה בי את החשש שקצו קרב . הוא היה בן חמישים וחמש ועשה חמש שנים במחנה ריכוז, ולכן לא הופתעתי שגופו לא היה ערוך להתמודדות עם הצעדה הממושכת והקור המקפיא . ד"ר קורנר היה במצב טוב למדי, אבל מצבו של ד"ר גורוג, לעומת זאת, היה אנוש . מצבו הנפשי הורע מיום ליום, והסתרת העובדה הזאת היתה לי מקור תמידי לדאגה עוד בימי המשרפה . עשיתי כמיטב יכולת...
אל הספר