155 הייתי הר ופא ה יהודי של מלאך המו ות התפוצצו סביבנו . חיילי אס-אס הסתערו עם כידונים מכוונים על המכון המדעי כביכול הזה שהייתי אמור לנהל, והריצו אותנו לחצר בליווי מכות ובעיטות . אחר כך הצטווינו לשכב בבוץ . כפסע היה ביני — המומחה לרפואה משפטית — לבין מי שהוא עצמו מיועד להפוך באחת, לאובייקט לנתיחה שלאחר המוות . ד"ר מנגלה אמנם חילץ אותי משורות הנידונים, אבל רק כדי לשוב אל בית העצב הזה לדחייה של עוד ארבעה חודשים . תיכננתי לבקש ממנו להכיר בכנות במצב הבלתי אפשרי שנקלענו אליו אתמול אחרי הצהריים ובערב . שכן לאחר שהגרוע ביותר עבר, עוד נדרשתי להגיש עזרה ראשונה לשני נגדים של האס-אס, שחמש שעות קודם לכן בעטו בי והכו אותי בלי רחמים, ואחר כך כיוונו אקדחים אל ראשי וחיכו לפקודה ללחוץ על ההדק . אלה היו התלונות שהתכוונתי להציג לממונה עלי . אבל בעיקר רציתי לשכנע אותו להעביר את חדר הנתיחות, על סגל עובדיו, למקום כלשהו במחנה שיתאים יותר למחקר . בדיוק ברגע שהגעתי לנקודה הזאת בהרהורי, פתח ד"ר מנגלה את הדלת . ובהתאם לפקודה קמתי מיד לתנוחת "הקשב", וכבכיר מבין הנוכחים בחדר הכרזתי : "אדוני, שלושה רופאים ועוזר מעב...
אל הספר