ד. הָאַחְדוּת הַכּוֹלֶלֶת הָאֱלֹהִית

כִּי אִם הַכֹּל, וּמְקוֹר הַכֹּל, וּמַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִזֶּה . אֲבָל מַה שֶּׁמְּחַלֵּק אֶת הַגִּלּוּי הַפְּרָטִי מֵאֱלֹהוּת, אֵינֶנּוּ עִנְיָן שֶׁל אֱמֶת מִצַּד עַצְמוֹ, אֶלָּא סַמְיוּת עֵינַיִם שֶׁלָּנוּ גּוֹרֶמֶת כֵּן, שֶׁאֵינֶנּוּ מַכִּירִים כִּי אִם אֶת הַפְּרָטִיּוּת, וְאָנוּ בְּעַצְמֵנוּ מְצִיאוּתֵנוּ הַפְּרָטִית בְּחֶסְרוֹנוֹתֶיהָהִיא סַמְיוּת עֵינַיִם . אֲבָל גַּם דֵּעָה זוֹ אֵינָהּ מַתְאִימָה לְכָל יֶתֶר תְּנָאֵי הָאֹשֶׁר הַכְּמוּסִים בְּגִנְזֵי הַלֵּב . מַה שֶּׁהוּא מְיַשֵּׁב אֶת הַדַּעַת הוּא יְסוֹד הָאֹשֶׁר שֶׁבַּחֹפֶשׁ, הַצֶּדֶק הַחָפְשִׁי הַמָּלֵא, הַטּוֹב הַמֻּחְלָט, הַחָפְשִׁי שֶׁנּוֹטֶה בְּחָפְשׁוֹ אֶל הַטּוֹב, הוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, וְכָל יָחִיד יָכוֹל לְהִתְעַלּוֹת בְּעֶצֶם חָפְשׁוֹ אֶל מְקוֹר הַחֵפֶץ הַטּוֹב, וּכְשֶׁיִּרְצֶה אֶת הַטּוֹב הַמֻּחְלָט, כִּי אִם הַכֹּל, וּמְקוֹר הַכֹּל, וּמַה שֶָּׁהוּא לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִזֶּה ‑ לכן הנפש מצפה למבט יותר מעמיק : מערכת היחסים בין אלוהים לעולם היא אחדותית ; כלומר אלוהים איננו חיצוני לעולם אלא מתגלה בתוכ...  אל הספר
ידיעות אחרונות