סו. תְּעוּפַת הַשֵּׂכֶל וְהַדִּמְיוֹן

אֲבָל כְּשֶׁיֵּלֵךְ הָרַעֲיוֹן בְּמַהֲלָכוֹ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, מִתְּעוּפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה עַד תְּהוֹמוֹת הַדִּמְיוֹן, וְהַהֶרְגֵּשִׁים הַתְּלוּיִים בּוֹ, אָז יִהְיֶה הָאוֹר מוּאָר מְאֹד, בְּשִׁפְעַת חֶסֶד עֶלְיוֹן . אֲבָל כְּשֶׁיֵּלֵךְ הָרַעֲיוֹן בְּמַהֲלָכוֹ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, מִתְּעוּפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה עַד תְּהוֹמוֹת הַדִּמְיוֹן, וְהַהֶרְגֵּשִׁים הַתְּלוּיִים בּוֹ, אָז יִהְיֶה הָאוֹר מוּאָר מְאֹד, בְּשִׁפְעַת חֶסֶד עֶלְיוֹן ‑ אולם האדם הגדול, הנביא, החוזה, מתחיל מעולמו הפנימי, ומשם פונה אל העולם החיצוני לו . הוא מלביש את שאר ‑ הרוח שבנשמתו בציורים וברגשות, ואז המושגים המוחשיים מוארים באור שכלי טהור ועמוק . תְּהוֹמוֹת ‑ עומקי . 526 | אוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ  אל הספר
ידיעות אחרונות