הַבִּלְתִּי מֻגְבָּלִים בְּתָכְנָם . וְהָאֱמוּנָה וְהַמּוּסָר, הַבִּקֹּרֶת וְהַמַּסָּה הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וּמִשְׁתַּכְלֵל, הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וּמִתְאַגֵּד, וּמִתְאַרְגֵּן בְּיַחַד, בַּחֲטִיבָה חַיָּה וְקַיָּמָה . וּכְשֶׁהָאָדָם מְשַׁעֵר שֶׁהוּא מֶרְכַּז הַבְּרִיאָה, אֵין זֶה כִּי אִם תְּחִיָּה מַחְשַׁבְתִּית, בְּעֹמֶק גָּדְלָהּ, שֶׁהִיא מֻכְרַחַת לְנַצֵּחַ אֶת כָּל הַפַּחְדָנוּת הַהֶגְיוֹנִית, הָעוֹמֶדֶת וּמְרַפְרֶפֶת לְנֶגְדָּהּ בְּאֵיזֶה מִין זַחְלָנוּת, שֶׁל רַשְׁלָנוּת כֵּהָה וּמְדֻלְדָּלָה . וּכְשֶׁמַּכִּיר הָאָדָם אֶת גֹּדֶל הָאַחְרָיוּת שֶׁל מַעֲשָׂיו, בִּהְיוֹתָם נֶאֱחָזִים בְּכָל מְלֹאת חֶבְיוֹנֵי עוֹלָמִים, בְּרָזֵי חַיִּים, וְגִנְזֵי מִכְמַנֵּי יְצִירוֹת עוֹלָמִים, הֲרֵי הוּא מִתְגַּדֵּל וּמִתְאַשֵּׁר, וְרַעֲיוֹנוֹתָיו הוֹלְכִים וְשׁוֹטְפִים בִּמְלֹא עֻזָּם . הַבִּלְתִּי מֻגְבָּלִים בְּתָכְנָם ‑ ואותם דיבורים מקבלים משמעות ככל שהם מבטאים את חיבורם למקורם העליון, היינו את שאיפתם לחופש ממגבלות העולם הזה ורצונם לגעת בממד הדמיוני האינסופי . וְהָאֱמוּנָה וְהַמּוּסָר, הַבִּקֹּרֶת וְהַמּ...
אל הספר