זִיו חַיִּים, הַמְחַיִּים גַּם כֵּן אֶת הַמָּוֶת, וּמְהַפְּכִים אֶת כָּל בַּלָּהוֹתָיו לְמִגְדַּל עֹז וּמִבְצָר מָלֵא בִּטָּחוֹן, וְאֹמֶץ לֵבָב . "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן" ( משלי לא, כה ) . זִיו חַיִּים ‑ בזכות כוחות אלו ניתן להתגבר על כאבי היצירה ולחוות אותם כמקור של עונג . הכוחות הללו מְחַיִּים גַּם כֵּן אֶת הַמָּוֶת, וּמְהַפְּכִים אֶת כָּל בַּלָּהוֹתָיו לְמִגְדַּל עֹז וּמִבְצָר מָלֵא בִּטָּחוֹן, וְאֹמֶץ לֵבָב ‑ ההתעלות אל העונג הרוחני, מעניקה מבט חדש גם על המוות . עזיבת הגוף לא נתפסת יותר כעניין מייאש ומחריד, אלא כהתעלות רוחנית משמחת, המבשרת את התיקון השלם שעוד יבוא בתחיית המתים, בחזרת הנשמה המזוככת לגוף . במצב זה, אפילו היום האחרון בחיי האדם, מקבל רוממות מיוחדת, כדברי שלמה המלך : "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן" . בַּלָּהוֹתָיו ‑ פחדיו . לְמִגְדַּל עֹז ‑ למקור עוצמה . 448 | אוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ
אל הספר