וְחָדָשׁ, מֵעוֹלָם רָחוֹק וְקָרוֹב זוֹרֵם הוּא, מִנִּשְׁמַת אָבוֹת, מִשַּׁלְשֶׁלֶת דּוֹר דּוֹרִים, וְנֶחְמָד וְאָהוּב וְחָבִיב הוּא, מָלֵא חַיִּים וְזִיו תִּפְאָרָה הוּא . הַדִּבּוּר הַחַי נוֹשֵׁק אוֹתָנוּ בִּמְלֹא אַהֲבָה . וְאָנוּ נוֹשְׁקִים אוֹתוֹ בְּחִבָּה מְלֵאָה . "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" ( שיר השירים ו, ג ) . וְחָדָשׁ, מֵעוֹלָם רָחוֹק וְקָרוֹב זוֹרֵם הוּא, מִנִּשְׁמַת אָבוֹת, מִשַּׁלְשֶׁלֶת דּוֹר דּוֹרִים, וְנֶחְמָד וְאָהוּב וְחָבִיב הוּא, מָלֵא חַיִּים וְזִיו תִּפְאָרָה הוּא ‑ במדרגה רוחנית זו כל מעשה ערכי, שלכאורה פעלנו בצורה חיצונית, מהדהד בנו את התחושה שהוא חלק מטבע חיינו, העובר בלב גדולי האומה בשרשרת הדורות . ואז המעשה נחווה אצלנו בתחושות קרבה, עוצמה ונעימות . הַדִּבּוּר הַחַי נוֹשֵׁק אוֹתָנוּ בִּמְלֹא אַהֲבָה . וְאָנוּ נוֹשְׁקִים אוֹתוֹ בְּחִבָּה מְלֵאָה ‑ זו היא האהבה הגדולה שבין האדם לאלוהיו : הפגישה עם רצון ה' מעוררת בו את הצדדים הנעלים שבנפש, וההשתוקקות לקרבת ואהבת ה' רק מתעצמת, כדברי שיר השירים : "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" . זִיו תִּפְאָרָה ‑ אור מלא פאר . 432...
אל הספר